משה כהן PDF הדפסה דוא

נולד ב – 7.10.1912
נפטר ב – 19.3.1991
היה נשוי לבלה
אב לנעמי (פז), יצחק ואלישע
אח תאום לדוד כהן

משה נולדבברנוביץ, רוסיה הלבנהאבי המשפחה היה סוחר עצים, תקופה מסוימת היה אחראי מטעם בעל היערות על כריתת העצים. במשך שנים, בזמן מלחמת העולם הראשונה, ובשנים שלאחריה, נאלצה המשפחה לנדוד ולהימלט ממקום למקום. בשנת 1922 חזרו לפולין, אם כי היו ללא כל רכוש, וכעבור שנה נפטר האב באופן מתפיע, ופרנסת המשפחה נפלה על האם, גניה.
משה השתייך לתנועת השומר-הצעיר ועם קבוצת פלנטי עלה לארץ ב1933-. יחד עמם עבר את תחנות הדרך: ברחובות, ברמת-יוחנן ומ1940- - בבית-אלפא. את בלה הכיר ברחובות והתחתן עמה ב1937- ברמת-יוחנן.
ברחובות עבד כפועל בפרדס ובבניין; ברמת-יוחנן חרש עם הפרידות; בבית-אלפא עבד שנים במספוא, אחר-כך היה מדריך של חברת-נוער, ועקב מצב בריאותו עבר לעבוד בהנהלת החשבונות. תקופה מסוימת אף עבד במרכולית. בשנותיו האחרונות עבד בהוצאת ספריית הפועלים ובסמינר גבעת-חביבה בעריכת ספרים.
יונה פרנקל: "דמותו בלטה בעיניו שופעות הסקרנות ללא גבול, הליכתו הצטיינה במתח פנימי ובתסיסה מתמדת, וכל-כולו אומר עניין רב במתרחש סביב, וברצון עז לשתף את בני-שיחו במה שתוסס בנפשו. בלטה אצלו זיקה אל השורשים התרבותיים-רוחניים של עמנו והיא עוברת כחוט-השני לאורך חייו. הוא דבק בכל ליבו בספרות העברית והכללית, באנשי הגות של הציונות, של התנועה הקיבוצית ושל הסוציאליזם. משה היה תלמיד-חכם אמיתי וחתר להרחבת אופקים רוחניים. השתתפותו הנלהבת בחוג למקורות ישראל ב'אורנים' מעידה על כך יותר מכל. הוא חזר וטען כי כדי להיות יהודי חילוני באמת, חייב אדם להתוודע אל יסודות המסורת, כי רק מי שבקי בהם כהלכה, יכול להתמודד עם קנאי הכפייה הדתית."
נעמי, בתו: "שנים היית חולה לב, אבל חיית את חייך, נסעת, נפגשת, ראית והעשרת את עצמך. בשנה אחרונה היתה לך פריחה רוחנית. באחד מהמכתבים מבית-החולים כתבת: "אני במעצר בית-החולים, למלאך המוות המידפק בחלון אני אומר: כלך לך מכאן, אין לי פנאי – כל כך הרבה גמרות לפניי ומדרשים – ואז הוא מסתלק"… דוד זית: "ככל שעוברים הימים, אני חש יותר את חסרונו של משה בעבודתנו. כעורך אין לו תחליף. אנשים כמוהו – חכמים, גדושי ידע והשכלה רחבה, סקרנים ומסורים בכל מאודם לעבודתם – אין למצוא בימינו."
משה כתב למאיר איילי, בעת שרכש את ספרו החדש: "אני מחזיק את ספרך בחיל ורעדה מעוצמת הריגוש למראהו היפה. הזנתי את עיניי בספרך ולא שבעתי מראות"… בראיון ל"השבוע", עיתון הקיבוץ, על "החוג למקורות ישראל", אמר: "צריך להבין את הקיבוץ לא כאיזה מין מציאות נפרדת ומנותקת, אלא כחלק מדרך, כחוליה בשרשרת משימות של העם היהודי בכלל ושל התנועה הציונית בפרט. לכן יש צורך לבנות גם את הקיבוץ על יסודות מוצקים של העם היהודי כולו, אחרת אנחנו תלושים ונירפים בכל רוח".