פניה וינטרוב-לוין PDF הדפסה דוא

נולדה בפינסק, פולין
ב – 24.3.1909
נפטרה ב – 9.6.1969
היתה נשואה לשמעון
אם לערגה (ברנע),
שלמה, אסתר (פרג) ועמוס

משפחתה עלתה לארץ בשנות ה20-, פניה למדה שנה אחת בגימנסיה "הרצליה", אך המשפחה חזרה לפולין בשנת 1927, עקב המשבר שהתחולל בארץ בימי העלייה הרביעית. פניה הצטרפה לתנועת השומר-הצעיר, ויצאה להכשרה עם קבוצת "פלנטי", שם עבדה במנסרה ובכל עבודה קשה. בשנת 1932 עלתה עם הקבוצה לארץ, חיתה עימה ברחובות, עברה להתיישב ברמת-יוחנן, והצטרפה עם קבוצת פלנטי לבית-אלפא ב1940- ב"טראנספר".
בשנות ה50- הראשונות, בעת תקופת ה"צנע", שימשה מחסנאית מטבח. למרות המחסור הקשה, הרי שבזכות אופיה השקט והסבלנות שגילתה, נמנעו התפרצויות של מרירות מצד החברים.
עם השנים דאגה להביא לארץ את הוריה – מנחם ומלכה - ואף קלטה אותם בקיבוץ.
בשל מצב בריאותה המעורער, עזבה את העבודה בחינוך ועברה לעבוד בקב-קור.
נפטרה ממחלה.
בניה, שלמה ועמוס, נהרגו במלחמות ישראל זמן לא רב לאחר פטירתה.
מתוך דברים על הקבר: "הצטיינת בריכוז פנימי, ברצינות שהרתיעה כל ליצנות, אבל שפעת חדוות-חיים וגילנו בך את הרקדנית הראשונה שידעה להיענות לצלילים של הרמוניקה מתנגנת בערבים… היית בין הראשונים שהקימו את האוהלים של קיבוצנו ב'גבעת האהבה' ברחובות".
רוזה ברמן: "מן המפורסמות היתה אהבתה לספר. קראה באופן חופשי ב7- שפות ואופק התעניינותה היה רחב מאוד. אהבה תיאטרון וידעה ליהנות מהטוב והנעלה שבאמנות".
הדסה: "היא נהנתה לספר על הצלחות ילדיה, על כשרונותיהם, על מסירותם ועל הנכדים ופועלם. הרגשת, שפניה מאושרת בבית החם שהקימה עם שמעון".