צבי יהלום PDF הדפסה דוא

נולד ב – 12.10.1903
נפטר ב – 4.7.1967
היה נשוי לרבקה
אב לעליזה (גורן), אפרים יהלום וחנה (לימור)

צבי נולד בלבוב, גליציה. הצטרף בגיל צעיר לקן השומר-הצעיר בלבוב (חבריו נהגו לכנותו "ערבצ'יק", משום שצבע עורו היה שחום). כנער השתתף, בעת שנערכו קרבות בעיר, בהגנת היהודים. ביולי 1920 הגיע לארץ באניה "קרניולה", והוא בן 17 בלבד. הלך עם חבריו לבית-וגן שבגליל התחתון ואחר-כך עבר עימם לביתניה. הסתגל מהר לקשיי הקיום והעבודה והיה לעזר לכולם. חבריו מעידים כי היה בין המעטים "שעמסו על כתפיהם את הדאגה לצרכים החומריים של חבריה קבוצה".
עם אנשי ביתניה מגיע צבי למחנה בק"מ ה5-. במחצבה עשה גדולות, הוא אחד מהחוצבים הטובים בעבודה, הדורשת כושר רב ואומנות ידיים מעולה. עם הקבוצה הגיע לבית-אלפא.
לאחר שנים נדד לחו"ל, לצרפת ולברית-המועצות, בחיפוש אחר האמת בחיים. בשנות ה20- מצאו עצמם חלוצים רבים בדילמה אידיאולוגית לגבי השאלה היכן תתרחש המהפכה הקומוניסטית, ומכאן – היכן יש לחיות? היו שירדו מן הארץ, וצבי בתוכם, אולי בהשפעת "גדוד העבודה" ששכן בקירבת בית-אלפא. חבריו תמהו: האם צבי לא יהיה שותף להמשך המפעל בארץ?
אך צבי חזר כעבור זמן לקיבוץ, והשתלב בעבודות בבניין ואחר-כך בענף הנגרות, שהיה התחום בו התמחה ועסק רוב שנותיו. בתחום הנגרות והחריטה הפך לאומן. עיקר גאוותו היתה על כך שבנו, אפרים, ירש את כישוריו והתבלט גם הוא בתבונת כפיו.
בעיתון הקיבוץ נכתבה ביקורת על תערוכת עבודותיו: "תערוכתו היתה אצלנו הפתעה רמה. מי ידע כי שוכן בינינו אמן צנוע, שבאמצעים פרימיטיביים עשה עבודה כה יפה?! המוצגים בעבודות העץ העידו על טעם מיוחד… במסיבה שנערכה עם תום התערוכה על הדשא ליד ביתו של צבי, הובעה דרישה שהקיבוץ יעזור לצבי ברכישת כלי-עבודה וחומרים". חנוכיית העץ היפהפיה, מעשה ידיו, משמשת אותנו להדלקת נרות חנוכה בחדר-האוכל במשך כל השנים.
בשנותיו האחרונות חלה ונאבק במחלתו זמן רב, תוך שהוא מתרחק מחיי הקיבוץ - עד שהוכרע.
חודשיים לאחר שנפטר, נהרג בנו אפרים בתאונה מבצעית בסיני.