רחל קרפ-רינגרט PDF הדפסה דוא

נולדה בלודז', פולין
ב – 11.3.1903
נפטרה ב – 4.3.1972
היתה נשואה לבן-ציון אשל
בתם – מרים (קרני)
ואחר-כך נישאה לפודי קרפ
אם מיכל (ארזי) ואורי (שחף)

בגיל צעיר הצטרפה לתנועת השומר-הצעיר והיתה מדריכה. מנעוריה נמשכה למקצועה רפואה. לאחר שסיימה לימודיה בתיכון החלה ללמוד רפואה, אך הפסיקה לימודיה כדי לעלות לארץ-ישראל (1922). צעדיה הראשונים היו בגן-שמואל ואחר-כך עברה לבית-אלפא עבדה בן-הירק ובטיפול בילדים, וכעבור זמן חזרה למקצוע אותו אהבה והחלה לטפל בחולים, תחום בו התמחתה עם השנים ובמסגרתו יצרה קשר עם רופאים והדריכה בעזרה ראשונה. כעבור שנים הקימה ענף שנקרא "טבריה בבית" (טיפולי בריאות) וניהלה אותו.
אריה אהרוני: "והלא המצוות שנטלת על עצמך לקיימן, זה מתן הסעד לחבר בחולשתו ובחוליו, זו השקידה שהחברות תיראינה יותר יפות, זה מתן שיעורי התעמלות לחברות בהריונן, וכל זאת מתוך אמונה עזה שבכך ייטב להיגיינה נפשית של פרט וכלל. את הפלאת לעשות בכל אלה, את הכנסת כל אלה לביתנו, זה היה ייחודך בו".
גינקה טרייבר: "במאורעות הדמים של 1929 הותקף קיבוצנו, ויחד עם הילדים עברנו לקבוצת גבע. ערב ערב סחבנו את הילדים אל המבצר על-יד הרפת שבגבע. בזמן היריות ושריפת הגורן, רחל היתה נועזת שבינינו והתנהגותה השקטה והבטוחה הרגיעה את כולם, אותנו ואת הילדים גם יחד".
מנפרד: "הכרתי בחיי אנשים לא מעטים האוהבים לעזור לזולת. אך לא הכרתי עוד בן-אדם אשר בו התכונה הזאת היתה טבעית כל-כך כמו אצלה. הכל היתה עושה בלי דיבורים ובעצמה לא חשה משום הטבעיות הזאת עד כמה היא יוצאת דופן. כולה אופטימיות והבנה לטוב ולרע שבנפשו של האדם. היא ידעה את סוד העזרה ע"י עשייה וגם את סוג העצה הנכונה. רבים הם האנשים שחייבים לה תודה על-כך שהיא חיזקה אותם בשעת משבר. ומרוב נתינה אזל גם לה הכוח בשנה האחרונה. היא אמרה לי לא מכבר: 'אני עייפה כבר מלהיות תמיד החזקה'."