רפי בן-דוד PDF הדפסה דוא

נולד בבית-אלפא – 12.6.1949
נהרג בתאונה – 16.12.1972
בן לברכה ויהושע
אח לאורה (גונן) ורותי (גלעד)

התחנך במוסד החינוכי גלבוע, בקבוצת "תדהר". נער שקדן וסקרני, ביקורתי וציני. בעל קשר בלתי רגיל עם בית הוריו. כתב וערך את "ניבנו" – עלון המוסד החינוכי – שהעניק לו מעמד בחברה.
בכיתה י"ב החל לעבוד בפרדס ואליו חזר לאחר השירות הצבאי.
ראובן טרייבר: "נער שחרחר, לראשו כובע קסקט משובץ – סמלו המסחרי של מרדן בעל אופי, שאינו מוכן לקבל על עצמו את מוסכמות החיים כמות שהן. ואותן עיניים בורקות הבוחנות עולם ומלואו, ויורות חיצי-ביקורת בהומור מיוחד במינו. מין רצינות מוסווית, היוצרת השקפת עולם מתוך אוצר עצום של ידיעות שנאסף".
החיים החברתיים וההדרכה בתנועה היו חלק בלתי נפרד ממנו והוא נענה ברצון לכל פניה להשתתף בסמינר או בטיול של התנועה. בני-הנוער שיחרו לפיתחו.
בכיתה י"ב כתב רפי: "מוכרות לנו הטענות המושמעות חדשות לבקרים: 'אין אתגרים! תנו לנו אתגרים!'. מאחורי טענות אלה מסתתרים: תבוסתנות, חוסר נכונות לצאת למאבקים, פחד מפני הבלתי ידוע, ורגש נחיתות ניפסד כלפי דורות 'אנו-באנו'. האתגרים ישנם. נכון, הם אולי יותר אפורים מאותם אתגרים שעמדו בפני אבותינו בתקופת 'הסער והפרץ', אולם אין לי ספק שאתגרים כמו: מיזוג גלויות, השכנת שלום עם שכנינו, יציאה נגד מגמת האמריקאניזציה – חשיבותם רבה מאוד… ולסיום: יכול להיות שאחרי שנתחיל לפעול, נפסיק להתלבט בשאלה: כן תנועה או לא, ואם כן אזי כיצד? אולי התנועה תיהפך למובנת מאליה, אם יעמדו מאחוריה המעשים הנכונים. הבה נחצה את הרוביקון, נעשה את הצעד המכריע של מעבר מדיבורים בעלמא למעשים של יום-יום!".
ג'וסי: "הוא פילס לבדו את דרכו תוך כדי חיפוש ותסיסה, צימאון אינטלקטואלי בלתי נרווה ועצמאות מחשבתית. גדל לנו נער חושב ומגובש שכוחו להקרין על חניכיו-ידידיו משפע האוצרות של הגות ורגש, שצבר אותם בכוחות עצמו. ראינו זאת בעיניהם הנוצצות של הנערים והנערות שעמדו ליד הקבר הפתוח. עיניים אלה סיפרו יותר מכל דברי הספד".
באחד הלילות, בשעה מאוחרת, בעת שעשה דרכו לקיבוץ, ארעה תאונה לרכב בו נסע – בקטע בכביש שבין עין-חרוד לשאטה – הרכב התהפך לשדה, ו רפי נהרג.
ישראל זמיר: "דומה כי במותו הטראגי חברו השלוש והיו לאחת: התנועה החינוכית – אליה נסע, כדי להנחות חוג רעיוני; הקיבוץ – אותו כה אהב; והפרדס – אליו מיהר לשוב עוד בטרם יאיר עמוד השחר".