שושנה הר-ציון PDF הדפסה דוא

נולדה בהרצליה
ב– 25.5.1936.
נרצחה ע"י ערבים
בעת טיול במדבר יהודה
ב – 23.12.1954.
נקברה בבית-אלפא

שושנה נולדה בהרצליה להוריה שרה ואליהו, גדלה במושב רשפון, והגיעה לבית-אלפא בגיל 11, עם אמה ואחותה רחל.
התחנכה במוסד החינוכי, בקבוצת "דרור". בגיל 15, באחד הטיולים עם אחיה מאיר, נשבתה בעמק הבטייחה שמצפון לכנרת ע"י סורים והוחזקה בשבי מספר חודשים. בתקופת השבי יצרה קשר מיוחד עם משפחתו של מנהל הכלא, טיפלה בילדיו והדריכה נשים ערביות בגישות חינוכיות.
שושנה נבחרה ע"י קבוצתה לשמש מדריכה בקן השומר-הצעיר ברמת-גן, ובאותו זמן למדה בסמינר הקיבוצים. באחד הימים נפגעה בתאונת דרכים, בעת שרכבה על אופניה, ונאלצה לחזור לקיבוץ. בתקופה שקדמה לגיוס לצבא עבדה בענף הצאן. הצבא, מצידו, פסל אותה לשירות צבאי, אך שושנה הבהירה כי לא תוותר וכי בכוונתה להתנדב לצנחנים.
שבוע לפני שהיתה אמורה להתגייס לצבא, יצאה לטיול במדבר יהודה עם חברה עודד, בן דגניה. הם התקדמו בנחל ערוגות, בשטח שהיה בשליטת ירדן. בעת חנייה הותקפו ע"י בדואים, שכנראה רצו לשדוד את הרובה החצי-אוטומטי, שהיה בידי שושנה, והיה שייך לאחיה. הם התגוננו בנשק וברימונים שעמדו לרשותם, עד שהוכרעו ע"י התוקפים, שכיסו את גופותיהם בגל אבנים. החיפושים ארכו מספר שבועות, עד שבדואים משטח ירדן הביעו נכונות להראות את המקום בו נקברו, והם הובאו לקבר ישראל. בת 18 וחצי היתה במותה.
כעבור זמן אירגן מאיר כמה מחבריו, והם נקמו את מותה. חמש שנים אחר-כך התיישב מאיר בכאוכב אל-הווה והקים לו חווה, לה קרא: "אחוזת שושנה".
נתן שחם: "בשיחות על טיולים נפלה המחיצה של הגיל והזרות. שוב לא הייתי צריך לנחש. דברים נאמרו במפורש. יצר הוא באדם. וכי גם אהבה גדולה צריכה כיבוש היצר? ואהבתה הגדולה היתה הלוך וכבוש פסגות הר ומרחבי שדה וארץ לא נודעת. מה קנאה בסיירי הפלמ"ח, שזה היה עיסקם ועניינם וחובתם בחייהם"… היתה מחליטה ומבצעת, ומתכננת להפליא, כבקיאה ומנוסה, וכל מעשיה חתומים בחותם עד-תום. תום – מה נאה לה המלה הזאת: היא מקפלת בתוכה גם תמימות וגם שלימות, גם העזה וגם צניעות".