שלמה הלפרין (שלומ'קה) PDF הדפסה דוא

נולד בברסטוביצה, פולין
ב – 21.8.1911.
נפטר ב – 10.9.1962.
היה נשוי ליהודית
אב לחגי ורעיה (לוי)

בן בכור שהתייתם מאביו בגיל 11, סיים בית-ספר עממי עברי בעיירה קרינקי. בגיל 16 הצטרף לקן השומר-הצעיר בעיירה. היה פעיל בקן, הצטיין בתושייה ובעצמאות מחשבתית.
הצטרף לקבוצת "פלנטי" ועבר עימה את תחנות ההכשרה בפולין. עלה עם הקבוצה לארץ, ולאחר תקופה בה חיו ועבדו ברחובות, השלימו את קיבוץ רמת-יוחנן. עבר לבית-אלפא ב"טראנספר" (יולי 1940).
יצחק גולני: "שלומ'קה היה מבעלי זכות הראשונות בהרבה משטחי חיינו: ראש הקבוצה שעבדה בסלילת כביש רחובות-גדרה; העגלון הראשון בענף העגלונות; מרכז קבוצת הבנייה לעבודות-חוץ. על אף המחלה שהציקה לו, היה איש עבודה כל חייו".
עבד בפלחה ובדייג, היה מרכז-בניין ומרכז הטרקטורים, ושימש סדרן-עבודה. מת ממחלה בגיל 51.
כתב יעקב איתן: "היית למופת בכוח ההתמדה להמשיך במסלול, שבו בחרנו, בכוח העומס על הכתפיים הרחבות, שמעולם לא הכזיבו ולא נילאו לשאת… תבונת-כפיים, שהתגלמה באישיותך לשלימות מופלאה – ללא יומרות, ללא הטפת-מוסר, ללא התנשאות – למען הכלל ואיתו – תבונת-כפיים זו היתה מתנת-חסד לכולנו, ושאבנו ממנה מלוא חופניים, מאוצר בלום זה של מסירות וכושר אישי לקדם כל עניין שאותו נתבעת לשרת".
הלל נוימן: "בשנותיי הראשונות בפלחה, והוא אז על הגה הטרקטור והקומביין, תמיד אליו היו נטויות העיניים – איך הוא עושה, מה הוא עושה. כי היה ידוע: דרכים שונים בביצוע, אך דרכו – היא השקולה, היא הקולעת, התכליתית, הנבונה".
ברוך רבינוב: "כוחו של שלומקה היה תמיד בעשייה ותמיד ככוח מרכזי בתחום בו פעל: היה מראשוני הפלחים, ומראשוני עובדי המדגה, שאותו אף ריכז. את כל התפקידים עשה על-פי דרכו המיוחדת: דבק במשימה, ממעט בדיבור, פועל בעקשנות קונסטרוקטיבית. עשה הכל בשלימות ותבע שלימות מהעובדים איתו".
אסתר (קיבוץ עמיר): "שלומקה היה תמיד בריא וחזק ולא השלים עם כך שמחלות יפריעו לו. שום דבר בעולם לא יכול היה לשכנע את שלומקה להיזהר ולנוח יותר. אך במשפחה הרגשנו שלאט לאט קומתו שחה מסבל ויסורים. זקוף קומה היה עד יומו האחרון".