אברהם (אבטשו) בר PDF הדפסה דוא

נולד בפולין – 8.2.1909
נפטר ב – 19.12.1998
היה נשוי ללאה.
אב לאילה גת, חנה אופק,
יוסי ודני.

אבטשו – אבא יקר שלנו:
עברו כמעט שנתיים מאז הבאנו את אמא למנוחת עולמים. היום אנחנו שוב פה, בבית הקברות שלרגלי הגלבוע, כדי לחלוק לך כבוד אחרון.
אם היו שואלים אותנו: מי היה אביכם – אבטשו, אברהם בר? אפשר היה לענות על כך במילה אחת – בן-אדם. וגם בשתי מילים: נשמה טובה.
נולדת בתחילת המאה – לפני כמעט תשעים שנה. בעיירה קטנה בפולין – סטשוב שמה. תחנות חייך, הביוגרפיה הפרטית שלך – היא גם סיפורו של דור שלם: ילדות בצל מלחמת העולם הראשונה. יתמות מאב בהיותך בן 9. עזרה לאמא בעול הפרנסה בגיל 15. הצטרפות לתנועת הנוער "השומר-הצעיר" ומשם להכשרה, והעלייה לארץ ישראל ב1932-.
בתוך המסע הזה, שאפיין דור שלם של חלוצים, חולמים ולוחמים, הייתה הדרך הפרטית שלך, הסוד והקסם שהיו שייכים רק לך: היה החיוך המיוחד, שהרבה אנשים שהכירו אותך אהבו כל כך. חיוך שבא מנשמה טובה, שבגיל מאוד צעיר אימצה לעצמה את אותה אמרת חוכמה: "חייה ותן לחיות". חיים נקיים מביקורת ושנאת חינם, חיים שנותנים מרחב מחייה לאחרים ומאפשרים נתינה וקבלה.
סוד נוסף שלך היה – נאמנות. אתה היית נאמן לדרכך, למשפחתך ולמעשה ידיך, ללא סייג וללא גבול. והיו הדברים שאהבת לעשות: הייתה לך תבונת כפיים ויצירתיות – לא איש של מילים גבוהות היית. איש פשוט, חרוץ, מהימן. אדם שנתן מעצמו לכולנו בלי חשבון, אדם שקל לאהוב אותו. אכן זכית להרבה אהבה מכל הסובבים אותך – במיוחד בשנתיים האחרונות, כשהיית בבית הסיעודי, נתון לטיפולם ולאהבתם המסורה של כל עובדי המקום.
נמשיך לאהוב אותך ולזכור אותך בגאווה.
שלך לתמיד: אילה, חנה, יוסי ודני.