אמיתי קפלן PDF הדפסה דוא

נולד בבית-אלפא
ב – 11.8.1938
נפטר ב– 16.6.1998
היה נשוי לרחל
אב לארז, אורית (שלף),
אילנית ואוהד.

נילי, אחותו: אבל איך נפרדים מאח – אח יחיד – האח הגדול שלי?
אתה ואני – אתה כבר נער גדול ואני ילדה קטנה בבית-הספר, ואתה מציק ומקנטר, ואני אולי צועקת, אבל מרוצה – מוחמאת מההתייחסות של אח גדול.
ואחר-כך, האהבה שלך לאופנועים: לפרק ולהרכיב, ולבנות אותם מחדש. פעם, אחרי נדנודים ממושכים, אפילו לקחת אותי לסיבוב על אופנוע שבנית.
ואחר-כך הצבא, והגאווה על היותך בצנחנים. והייתה דאגה על היותך שם, בתקופת פעולות התגמול. זכורה פעולה אחת, בה התעקשת לתקן ג'יפ (לא שלנו) ולהביאו שלל לפלוגה – והיית אז לגאוות הפלוגה (וכמובן, גם שלנו).
והייתה גם אהבתך לסוסים, שנמשכה כל השנים – עד לשנה זו.
ואחר-כך החתונה עם רחל, ובעקבותיה הילדים, ובהמשך – הנכדים. ואני בתוך משפחתכם, כמו בת נוספת אצלכם, כי אני אחותך הקטנה.
ואיתי בסוף הלימודים בבית-הספר לאחיות, עם ההורים, כולכם דואגים לי שאתחתן סוף-סוף. ואתנו ועם הילדים שלנו, ובמיוחד עם גלי – כמו אבא שני לו – מקשיב, מדבר, מציע עצה חכמה בענייני אופנועים ובענייני חקלאות, או סתם בכל דבר שיש לכם עניין משותף לגעת בו.
ובאמצע כל זה, מכה – אתה חולה!
ואני עדיין אחותך הקטנה, אבל גם אחות במקצועי. ואני רוצה לתת את כל מה שאני יודעת, את כל מה שלמדתי. אנחנו אוספים מידע ומחפשים תשובות אצל כל מי שאפשר. אני מרגישה אחריות, כי אני באה מתוך התחום הזה, ואני עומדת מול חוסר-האונים הנורא, שאינו מביא אותנו לשום תשובה. כי אין לה לרפואה תשובות, ואני מרגישה פתאום כמו אחות קטנה, שכל-כך רוצה משהו – ולא מקבלת.
והשבוע האחרון, הקשה מכולם; והרגע שקדם לו, כשאפילו לא היית כאן, לפחות לדאוג יותר לכך שלא תסבול כל-כך. ועכשיו הפרידה – לדעת ולהבין שזו אכן פרידה, שזה סופי. שזה מה שזה: תמונות, זיכרונות, וגעגוע אין-סופי. כותב דרורי: "אמיתי – ו'איננו' – לא מסתדר לי. לא הולך ביחד. והרי כל מי שימיו עברו – תמיד זה מגיע, ותמיד בהפתעה, ובכל זאת – אמיתי ואיננו – לא הולך ביחד.
מחשבות שחולפות: אמיתי והסוסים... כמה טיולים, כמה חוויות. אמיתי תמיד צודק – ובקול רם. איש עבודה חרוץ ומסור: איש של מבצעים, בקואופרטיב, בתחנת הדלק, ובסוף – לא הספיק – הרפת החדשה. אמיתי, שבימיו האחרונים, כאיש עבודה – נענה לכל קריאה ונתן כתף במחצבה. אמיתי של הספסל ליד חדר-האוכל, הוא הפרלמנט של ערב שבת. גם שם תמיד צודק – ובקול רם. שבת בכפריה – ואנחנו, קומץ שוחרי הקפה שלו, עמו בשעות הבוקר. וזאת – למרות מחלתו וכאביו. אמיתי – חבר של אמת.