חיים פלדנר PDF הדפסה דוא

נולד ב – 2.1.1903
נפטר ב – 16.4.1993
היה נשוי לחיה
אב לנירה גל, שלמה
ושולה אליוט

שולה, בתו: "חיים נולד בגליציה, בעיר סניאטין. השכלתו כללה כ5- שנות לימוד בבתי ספר יסודיים שונים. אחרי עלייתו ארצה ב1923-, דאג להביא לארץ את אמו וארבעה מאחיותיו ומאחיו. אל קבוצת הצפון הצטרף חיים בהיותו בגניגר, שם פגש ונשא לאישה את חיה, ונולדה בתם הבכורה, נירה
יחד עם קבוצת הצפון עברו חיים ומשפחתו להקים את רמת-יוחנן, שם נולד הבן שלמה. ברמת-יוחנן החל חיים לאסוף זרעי קקטוסים כתחביב, ומהר מאוד החליט לעסוק בגידול גן-ירק, למרות חוסר התנאים והתנגדות המוסדות. עם הטרנספר עברו חיים וחיה לבית-אלפא, וכאן נולדה הבת הצעירה, שולה
מתחילת דרכו בבית-אלפא "התמקם" חיים בגן-הירק והקדיש את מירב מרצו לגידול ולטיפוח זני ירקות והתאמתם לתנאי האקלים והאדמה. בנוסף לכרובית שהתפתחה הרבה מעבר לציפיות, לקח על עצמו חיים להשביח זני בצל ושום, כי כבר אז ראה בהם את "מלכי" המטבח, ואת תרומתם לבריאות האדם
בעקבות הישגיו המרשימים קיבל תעודת הוקרה ופרסים רבי חשיבות, כמו פרס העבודה, פרס קפלן, פרס "הזרע", ופרס ראשון בתערוכת הפרחים, על תצוגת קקטוס עם פריחה יפהפייה
עם צאתו לגמלאות, המשיך חיים לעבוד בגן הניסיוני עוד שנים רבות, ושקד על טיפוח זני שומשום שונים. צר היה לו שמפאת גילו המופלג, נאלץ לחדול מעבודתו בשטח. ויותר מכל מצר היה על שלא נמצא לו יורש, שימשיך את דרכו ויטפח וישמור את אותם הירקות למען השנים הבאות
אם מותר לי לסכם את תמצית דרכו במשפט אחד, נראה שכל מעיניו היו נתונים למען בריאות האדם, בריאות האנושות כולה ובריאות כדור הארץ. וברוח זו נזכור אותו תמיד"


דברים לזכרו


אבא יקר שלנו
הנה אנחנו כאן אתך בדרכך האחרונה. כמעט כולנו כאן, בניך ונכדיך וניניך, ועמנו בני משפחתך הענפה שבאו ללוות אותך, ואחיך ואחיותיך, שמפאת גילם אינם כאן
לא בחרת לך חיים קלים, אבא. ואולי מסיבה זו, כן בחרת לך את העזר שכנגד, את אמא שלנו זיכרונה לברכה, שתמכה וטיפלה בך ועשתה את כל מה שהיה ביכולתה, כדי לאפשר לך לעסוק במפעל חייך. ואנחנו, ילדיך, כל אחד בדרכו, למדנו להכיר אותך ולקבל אותך, על כל שיגיונותיך ועקשנותך, ותאמין לנו, זה לא היה כל כך קל
יקרת לנו מאוד, אבא, ואתה משאיר לנו את ה"אני מאמין" שלך, שאתו הלכת, חרות על דגלך, לאורך כל דרך חייך. והדרך הייתה ארוכה ולפעמים קשה ומאכזבת, ולזכותך יאמר שלא נתת לעצמך שום הנחות עד יומך האחרון תמיד נזכור אותך בלהט ובאמונה הפנימית העמוקה: האדם חייב לחיות יחד עם הטבע, בתוך הטבע ולמען הטבע, בכל נימי נפשו
המשפט שחקקת על לוח לבך: "לבנות עם בריא, עובד", לא מש מעל שפתיך בכל שיחה או ראיון שהענקת לכל כך הרבה עיתונאים, שבאו לתהות על קנקנך ולהתפעל מכוח רצונך האדיר וחסר הפשרות – לבנות עולם בריא ועם בריא ואדם בריא
השארת מאחוריך, אבא, אוצר שלם של תוכניות עבודה וזיכרונות, תעודות ופרסים, ראיונות וסרטים, ובלי סוף ספרים מקצועיים. עולם מלא. וכל מה שקיבלת היו 5 שנות לימוד בבתי ספר מקצועיים, באירופה של אי שקט בטרם מלחמה
והשארת הרבה מעריצים אחריך, אבא
כולנו אוהבים אותך

ילדיך