פישל טוכמן PDF הדפסה דוא

נולד בפולין – 5.5.1911
נפטר ב – 5.2.1996
היה נשוי לשושנה
אב לאבישי (אביק),
יצחק (איקי) ולאה נחום

נולד בפולין בעיירה קוסובלאצקי, בקרבת תחנת הרכבת הידועה לשמצה ולדיראון עולם – טרבלינקה. גורל המשפחה כגורל כל המשפחות היהודיות במאה ה20-: הגירה ופיזור ברחבי העולם. פישל קיבל חינוך חרדי, אולם רוח הזמן השפיעה עליו והוא חזר לעיירה ואמר לאביו: "די! הגיע הזמן ללמוד מקצוע", ולמד נגרות בהשראת קן השומר הצעיר.
עלה ארצה ב1937-, בעזרת חברתו שושנה. התחנות הבאות היו קיבוץ רמת-יוחנן, ואחרי הטרנספר, בית-אלפא. פישל עבד בנגרות ומספר שנים היה אחראי לטיפול בבעיות המים. הוא מילא תפקידים רבים ושונים: קשר עם חיילים במלחמת העולם השניה, חבר בועדת בריאות ובועדת חינוך, פעיל בתנועה כמזכיר מפ"מ בראשון-לציון, עבודה שעניינה אותו מאוד.
כשכוחו עדיין במותניו חלה מאוד, ואיבד את כושר הדיבור.
פישל: "פחדתי בעיקר שהנכדים לא יבינו אותי ויגידו: "מה צריך סבא כזה לא שימושי"! בעזרת מכשיר מיוחד הצלחתי לתקשר עם הסביבה ועם בני משפחתי.
חרף כל סבלו הוא היה אדם מאושר, בזכותה של שושנה שסעדה אותו תמיד, ובזכות נכדיו שהקיפו אותו בשפע של תשומת לב, רוך ואהבה.
וכך אמר: "טוב לי. יש לי משפחה, הלוואי על כל עם ישראל, ואתם אני מאושר".
אביק, בנו: "אתה היית כל כך אבא. אבא שמשחק, מקריא, מטייל, שר, צוחק, כועס לפעמים, מחנך ואוהב. גידלתם אתה ואמא, באהבה ובחום, משפחה לתפארת וכולנו נשארנו בסביבתכם.
לאה'לה, בתו: "אבא היה זמר ממש. למי שלא יודע אהבתי את קולו בבהירות ובהנאה, אף כי נלקח מאתנו לפני שנים רבות. היית אבא קטן מידות, אבל גדול בכל מובן אחר. וכך אזכור אותך תמיד".
גלי, נכדתו: "כל מי שהכיר אותך יודע איזו אישיות מיוחדת היית. רק רציתי שתדע שאנחנו קוראים לך "המלאך שלנו"!