מישאל פינסקר PDF הדפסה דוא

נולד בתל-אביב
ב – 8.5.1923.
נהרג בקרב לכיבוש קטמון
במלחמת העצמאות 
ב – 30.4.1948.
נקבר בבית-אלפא

מישאל גדל במושבה עתלית. הוריו – שושנה ואריה. תלמיד מצטיין, שהתעניין בתחומים רבים, ו"לא היה דבר שלא ידע" – כפי שציינו חבריו. כאשר סיים את לימודיו בביה"ס העממי, נשלח מטעם המושבה ללמוד בביה"ס החקלאי מקווה-ישראל.
שם הצטרף לתנועת-השומר הצעיר, היה חבר בקומונת גדוד "השדה" בתל-אביב, הקים קבוצה והדריך את חבריה, ועם חברי הגדוד יצא ב1943- להכשרה בבית-אלפא.
בשלוש השנים הבאות שירת מישאל בפל-ים ובפלמ"ח: השתתף בהורדות מעפילים שעלו באופן בלתי ליגאלי והגיעו לחופי הארץ – לשם כך נדרש סיור מוקדם לסימון מקום מתאים לעלייה לחוף, וכן אבטחת המבצע בזמן ההורדה. השתתף בפעולת "ליל הגשרים" ובמבצעים שנועדו לפיצוץ משטרות החוף הבריטיות.
בתחילת מלחמת העצמאות צורף לגדוד ה4- של הפלמ"ח, שלחם בגיזרת הפרוזדור - הדרך העולה לירושלים. השתתף בקרב בו נכבש הקסטל במבצע "נחשון", מבצע שפתח את הדרך לירושלים בפני שיירות אספקה.
אחר-כך הועבר לגדוד אל תוך העיר ותקף את שכונת קטמון, ששלטה על דרום העיר. במהלך המבצע השתתף בתקיפת מנזר סן-סימון וכיבושו, קרב קשה שבו נהרגו ונפצעו רבים מאנשי הפלמ"ח. עמד בראש כיתה שיצאה אל מחוץ למנזר, כדי לפגוע בצלפים ערבים שפעילותם גרמה לנפגעים רבים. מקלע ערבי, שהיה מכוון לאחת הסימטאות הצרות, פגע בו בעת שניסה לעבור באותה סימטה, והרגו במקום.
בן 25 במותו, הועלה לדרגת סגן לאחר שנהרג.
כך נכתב בחוברת לזכרו: "הוא היה בתוכנו, קול הדממה הדקה. אהבנו את קול הדממה הדקה, אהבנו את מישאל. את אישיותו שהיתה רוך ועדנה, צניעות ואהבה לפרחים. תמיד הירבה לספר על עתלית, על אחיו ועל המשק. עם כל אהבתו ומסירותו לתנועה, חלק חשוב ויקר השאיר שם, במושבתו הישנה והשקטה, בבית אבא ואמא".