לאה סלע לבית בינשטוק PDF הדפסה דוא
נולדה ב - 24.1.1924
נפטרה ב – 7.3.2013
הייתה נשואה לחיים סלע
אמם של אודי, ארנון ,
אבינועם ותרצה (יפת)

לאה נולדה בט"ו בשבט 1926 למשפחת בינשטוק בעיר דובנו שבפולין, היום אוקראינה. הבת השלישית לאחר שתי אחיות - מרגלית ורחל. המשפחה הייתה אמידה, ולה טחנת קמח מחוץ לדובנו, בכפר צ'כי. האב עבד בתחנה, והיה חוזר הביתה בעגלה רק לקראת שבת. לאם המשפחה הייתה מתפרה גדולה בה הועסקו בחורות רבות.
לאה למדה בבית ספר עממי פולני, שלמדו בו רק בנות – רוסיות, אוקראיניות וגם יהודיות. בבית דיברו אוקראינית, יידיש, ורוסית, ומורה מיוחד הגיע לבית ללמד עברית, שכן המשפחה הייתה ציונית, והתכוננה לעלות לארץ, ואף קנתה 300 דונם אדמה ב"קדימה". לרוע המזל האב נפטר בעת ניתוח אפנדציט, ולא זכה להגשים את חלומו הציוני.
שנה לאחר מותו בשנת 1935 , בהיותה בת 11, הגיעו לאה , אמה ואחיותיה לארץ. הם גרו בתל אביב, ולאה נשלחה ללמוד בכיתה ו' בבי"ס לבנות. בכתה ז' הצטרפה לאה עם חברתה דבורה עמיצור לתנועת השומר-הצעיר. בהמשך למדה לאה בבן שמן בקבוצת "עלומים" והתיידדה עם סוניה פרס שהייתה בכיתתה, והן שמרו על קשר כל השנים. עם סיום לימודיה ב-1942 התחילה לעבוד בבית החרושת "ליבר".
היא הצטרפה לקומונה ובשנת 1943 הגיעה עם גדוד השדה לבית-אלפא. בבית-אלפא, פגשה את חיים, שהגיע לארץ עם "צבא אנדרס". האהבה פרחה ביניהם והם נישאו בט"ו בשבט 1945. לאה וחיים התברכו בשלושה בנים ובת: אהוד, אבינועם, ארנון ותרצה, וכן ב14 נכדים ו-10 נינים.
לאחר שדבורה ושמעון עמיצור עזבו את הקיבוץ אמצו לאה וחיים את גורה ז"ל, ומאז ועד מותה הייתה לבת המשפחה לכל דבר.
לאה עבדה שנים רבות בלול, ומדי פעם יצאה לשנת עבודה במטבח. הייתה בין העובדים הראשונים בקב-קור. מפעל בו עבדה שנים רבות, עד שעברה לעסוק בכריכה ועטיפת ספרים. היא מלאה מספר תפקידים בקיבוץ: מחסנאית בגדים, חברה בוועדות מינויים ותרבות, ורכזת שירותים. כאשר הגיע לגיל 82 הרשתה לעצמה להפסיק לעבוד, ופרשה לגמלאות.
לפני עשר שנים נפטר חיים. מותו היה ללאה קשה מאוד, והיא התקשתה להתגבר. שנות חייה האחרונות עברו על לאה בבית הסיעודי, שם טופלה ופונקה עד יומה האחרון.

דברי לאה סלע אשת ארנון:
לאה חמותי הייתה לי כאם שנייה, היא קלטה אותי בביתה בשמחה ובאהבה. תמיד הזכירה לי "ברגע שארנון הביא אותך אלינו לחדר, ידעתי שזה רציני... היא ידעה לני שאנחנו ידענו. וכך נכנסה לחיי אישה מיוחדת, , עקשנית, אשר תמיד הייתה אשת עבודה, ועם זאת תמיד נקייה, מריחה טוב ומטופחת. ביתם של לאה וחיים היה בית של חום ואהבה, בית שלמשפחה אוהבת שבה כל אחד חשוב. בשנים הראשונות לגידול ילדינו נרתמו חיים ולאה לעזרה, כאשר מצבי הפיזי לא הקשה עלי לתפקד, בעיקר אהבה לאה את "שעות האהבה" בבתי הילדים והייתה חולקת אותם אתי.
לאה וחיים זכו באוצר יקר שאין דומה לו – אהבה אינסופית זה לזו, ואהבה אמיתית למשפחה המורחבת. עם מותו של סבא חיים גילינו את סבתא האחרת: סבתא החזקה, שלא מרשה לעצמה להישבר, שמחזיקה מעמד , למרות הכאב, הצער והאובדן הקשה מכל. 10 שנים חיכתה, ועתה הגיע הזמן לפגוש את שאהבה נפשה. סבתא לאה נפטרה אתמול, יומיים לאחר הולדת נינתה, בתם של מיטל ואסא. כמו חיכתה להולדתה, ואחר כך הלכה לה לדרכה, לעולם שכולו טוב.