שאוליק סלומניצקי PDF הדפסה דוא
נולד ב - 2.8.1930
נפטר ב - 30.3.2012
בן לחנה לזרסון
וישראל סלומניצקי
היה נשוי לאלזה
אב ליזהר ז"ל, גדי ואלדד
כתב הילל:
שאול סלומניצקי - שאוליק - כך קראנו לו. בן להורים מראשוני קיבוץ בית-אלפא, הנקה ואיז'ק. היינו מהילדים הראשונים שנולדו בבית חולים ה"עמק" בעפולה. אימותנו עוד הגיעו ב"רכבת העמק" מתחנת הרכבת בשטה , שהייתה כמעט הקשר היחידי של חלוצי בית-אלפא לעולם. ילדים מעטים בישוב מרוחק ומבודד.
בית הילדים היה הבית היחידי הבנוי מבטון בקיבוץ, כדי להגן על הילדים מיריות פורעי הכנופיות מדי לילה. חברת ילדים משותפת עם ילדי חפצי-בה ובעקבות הטראנספר האידיאולוגי עם רמת יוחנן - הקמת המוסד החינוכי.
ילדות של מחסור וריחוק, לימודים משחקים ותעלולים משלנו,
ועוברים ולנעורים ב"הגנה". בכל אלה היית, שאוליק, שותף וחבר,
ועמדת יפה בקשיי הגוף והמרחק שבין הוריך. יחד
כל אחד בדרכו שלו. כתה י"ב שלמה יצאנו למלחמת
העצמאות הקשה, שהשאירה בכולנו משקעים ואותות
שאוליק, יחד עם כולנו בגדוד 13 של "גולני" לקח
חלק מכובד והרואי הן בהגנת העמק והאזור שלנו
נגד הצבא העירקי, והן בקרבות הנגבעם הצבא
המצרי.

בן להורים חקלאים בנפש, היית הראשון בינינו לקבל אחריות של ניהול ענף חקלאי מרכזי בבית-אלפא, גן הירקות, אך היית נחוש להשיג את יעדיך, אליהם שאפת ואותם הצגת והשגת. עם כל המהמורות והעקובים שבדרך, שהשלמת את לימודיך בטכניון, והיית למהנדס חקלאי. מהנדס רב-תחומי שידיו בכל. בקיבוצנו אין שביל ודרך, צינור, מבנה ומתקן, שטביעות אצבעותיך אינן טבועות בו. וכך גם במועצה האזורית גלבוע בה היית פעיל ומעורב, והגעת למרחבי הארץ - מגליל ועד הנגב, מרמת הגולן ועד "עוטף עזה".
שאוליק ואני יחד טבלנו במימי אותו ה"נחל" והקמנו
את משפחותינו. תמיד שכנים תמיד קרובים,
משפחותינו מעורבות זו בזו, יחד גידלנו את ילדינו,
ויחד חלקנו שמחות ועצב. גם משפחותינו הרחבות
יותר היו מעורבות אלו באלו, הן בארץ והן ברחבי
העולם. בעת שהותנו באמריקה הכרנו את שני בני הדוד של אבא איז'ק, ניצולי שואה, שהיו מבאי ביתנו ומקורבינו.

שאוליק היה מעורב בכל תחומי החיים בקיבוץ. פעיל ולוקח יוזמה ואחריות. נשא בתפקידים משקיים וחברתיים. פעמיים שימש כמזכיר הקיבוץ, והרחיב את עיסוקיו ומעייניו גם לתרבות וחינוך, לאמנות. לכלכלה, לכספים, ולהדרכה וליווי נוער.
ועם כל זה מצא זמן לנושאים מדעיים שהעסיקו את כוחו ודמיונו, הקדיש הרבה לאהבתו לציור, ואפילו הפיק ספרים על תולדות משפחתו, על חיינו כאן, ועל הוויות היקום שהעסיקו אותו. כמה קשה הוא רגע הפרידה מחבר, שהוא חלק מחייך ומהווייתך. יודעים אנו כמה אהב, והיה קשור בנימי נפשו לאותן מורדות הגלבוע עליהן טיילו רגלינו ביחד, ולאותו בית עלמין, שאפילו בו מעורבותו לו רבה. נוח בשלום חבר יקר, ואנו שהיינו תמיד קרובים, כאלו גם נישאר.
מילות פרידה מאת גדי :
בשבילי אתה אבא שרץ כפוף אחרי, מחזיק בכיסא האופניים
עד שאגיע ליציבות ומהירות, ואתחיל לרכב עצמאית.
אבא שבנה לנו על עץ הזית בגן מכלול קרשים, ויצר לנו עולם
משחקים חדש.
אבא שבטיול למוחרקה ריכז את כל ילדי הכיתה, ויצאנו לצוד דובים
עם נקניק, קופסאות שימורים והנחיות מפורטות איך ואיפה להניח
את המלכודות.
אבא שלאחר ארוחת ערב בחדר האוכל, לפני שליווה אותי לבית
הילדים, לקח אותי "רק לרגע" למשרד, להשלים דבר קטן. תוך כדי
כך הסביר לי איך מחזיקים מפה, מה זה "חתך" ונתן לי להריח את האמוניה המשמשת לפיתוח גיליונות "העתקת שמש" שבוצעו בצהרי היום.
אבא שהטיולים בשבתות עברו לפעמים דרך בדיקת סוללה במאגר
האזורי, או נסיעה בגשם ובבוץ לראות את זרימת ה"ג'ילוד", ולמדוד
את מפל המים לצורך חישוב הספיקה ב"סחנה הקטנה".
אבא של שבת בבוקר - יציאה לטיול אופניים בשדות, דייג בברכות
הדגים, תוך הקפדה על כל תהליך פתיחה וניקוי הדגים, כולל הסבר
על החלקים השונים ותפקידם. לאחר יציאתו לעבודה במחלקה הטכנית של הקיבוץ-הארצי, התחיל לצייר וליצור להנאתו, דבר שנתן לו אושר וסיפוק.
אבא של לימוד והדרכה של כמעט כל נושא, כולל פירוק שלושה זוגות אופניים ובניה של זוג אופניים המותאם לצרכים שלי.
למרות תחושת הקושי והאובדן, שפקד אותנו במות יזהר, המשכת קדימה.
אבא של שיחות קיבוץ וישיבות כמעט ללא ערבים פנויים. לקחת חלק בוועדות המשק השונות לאורך השנים, את חלקן ריכזת – וועדת בניין, ישיבות מזכירות, וועדת מינויים, וכמובן ייצוג באגודת המים, וכן וועדות הניהול ומתן שירותים מוניציפליים במועצה. בפעילותך זו השקעת את מרבית הזמן הפנו לטובת הכלל.
יזמת וחשבת בכל פעם מחדש מה אפשר לפתח ולעשות על מנת שהקיבוץ ירוויח יותר ויפסיד פחות. קמת במשך חודשים כל שבת על מנת לספור מכוניות בכביש לצורך בחינת הכדאיות של הקמת תחנת דלק, שלאחר מכן קמה והפכה למציאות. החייאת מחצבת הבזלת, ועוד פרויקטים רבים שהדף קצר מלהכיל. דאגת לאתר מימון או הלוואות לצורך יישום הפרויקטים ומימושם בצורה הטובה והכלכלית ביותר לקיבוץ.
למדת כל נושא ביסודיות, וכל דבר יש תיק פרויקט, כולל תערוכות הציור אותן הכנת. כאשר אני ואשתי בנינו את ביתנו, שמחתי לשתף אותך בתהליך הבנייה, ולמרות גילך המתקדם הקפדת להגיע לכל השלבים המשמעותיים, לבדוק ולפקח שלא יעשו טעויות. אבא ביום הולדתך ה-70 אמרת לי בשמחה מהולה בעצב "אני שמח להגיע למעמד הזה, וטוב לי עם האהבה והפירעון של כולם, אך אני מרגיש שכבר אין לי מספיק זמן לעשות את כל בדברים שאני רוצה לעשות" איתור מחלתך והידרדרות מצבך לא אפשרו לנו לתכנן את הפרישה כמו כל פרויקט. לצערי אבא, הזמן אכן נגמר, ויש דברים שלא הספקנו להשלים.
כתב יוסי רופאייזן:                                                                                        


איש גדול היה שאול,
תקיף, נחוש, צלול.
מניף, מתווה מסלול.
חריף מכל תיבול.
איש דגול.

אדם של חציבה ומים,
מעמיק בחשיבה ובתבונת כפיים.
אמן רב תחומי, וארך אפיים.
"מזיז הרים" תרתי משמע,
פורץ דרכים במדבר, ברמה...
איש של אהבת החכמה,
אדם של אהבה לשמה- ו
איזו איזו נשמה...
אמרת שאוליק, אמרת קיבוץ,
"ארכיון מהלך" כלפי פנים, כלפי חוץ.
איש עקרונות ושמירה על גחלת,
איש אשכולות, מעשי, רב תוחלת.
ומעל לכל אלה – איש משפחה.
ומי ימלא את שרוקן חסרונך?...
מי מאתנו ישיב לגמולך?...
מרכינים את ראשנו לגודל כבודך.
ממגד שמיים ימתק עפרך.
הגיגי לבבך לא ישובו לנבוע,
נפל עוד שאול לרגלי הגלבוע!