רבקה יהלום לבית הוכברג PDF הדפסה דוא

נולדה ב - 20.9.1913

נפטרה ב - 19.3.2008

בת לחנה ואפרים

הייתה נשואה לצבי יהלום

אם לאפרים לעליזה גורן

ולחנה לימור למל

 

דברי חנה
אימא נולדה בשם רגינה הוכברג בעיר לבוב, אז פולין, והייתה הצעירה מבין תשעת הילדים במשפחה. הוריה, חנה ואפרים הוכברג, היו יהודים דתיים ועודדו את ילדיהם לרכוש מקצוע, כל אחד והמקצוע המתאים לו.
אימא סיימה בית ספר למסחר, בו למדה אחרי התיכון.
אימא הספיקה לעלות לארץ בשנת 1937, לאחר שהתחתנה עם אבא, ומבין בני משפחתה רק היא ושתיים מאחיותיה ניצלו מהכיבוש הנאצי.
בבית אלפא החלה להשתלב בעבודות שהיו נהוגות אז, וכעבור זמן הרחיבה את המשפחה. ב 1940 נולדה הבכורה עליזה. ב- 1947 נולד אחי אפרים. אני בת הזקונים נולדתי בפברואר 1952. אפרים ואני קרואים על שם סבי וסבתי, שנספו בשואה.
אימא הקדישה את כל כולה למשפחה - לאבא ולנו, ויחד עם זה עבדה בכל מקום במסירות ובתבונת כפיים. היא לימדה אותנו לצד אבא לאהוב את הזולת, לכבד אותו, לעזור אם צריך ותמיד להיות אנושי במידה הראויה.
בשנים האחרונות לחייהם המשותפים החלו קשיים, כשאבא חלה , ואימא הקדישה לו את רוב זמנה, מבלי להזניח את הטיפול בנו, ילדיה. אימא התמודדה עם מחלתו של אבא עד מותו ב-4.7.1967 ואז, כחודשיים אחרי שאבא נקבר נחתה עליה ועלינו המכה הנוראה מכל – נפילת אפרים. עד היום איני יודעת מהיכן אספה כוחות להמשיך, אבל היא בחרה בחיים ולא נתנה לעצמה להישבר.
היו בדרך הזו עוד מהמורות, ולפעמים גם שמחות, אבל הצד החזק אצלה היה תמיד האהבה לחיים, על הטוב והשמחה שבהם. בתקופה זו נקשרנו מאוד, עליזקה אחותי כבר הייתה מחוץ לבית אלפא. השתדלנו לשמור אחת על השנייה. הרבה מכאובים ותלאות עברה אימא שלי בחייה, אבל היא ידעה להתרכז במה שחשוב באמת. אני שמחה שזכיתי במידה רבה לקיים את צוואתו של אפרים, אותה השמיע רגע לפני מותו: לשמור על אימא.
אני שמחה שזכיתי להיות הבת שלה ולחוות אישה שהיא גדולה מהחיים. אני מודה לקיבוץ בית אלפא, שעדיין הוא בשבילי כמו בית, לחברים ולחברות שליוו אותנו בין הזמנים.
תודה מיוחדת לכל הצוות ב"בית רב-גיל" על הטיפול החם והמסור, ועל היחס הנהדר לו זכינו.
נזכור תמיד בכבוד את אימא שלנו.
חנה לימור למל ומשפחתה בגבע

כתבה זיוה עורי
רבקה הגיעה לבית אלפא בעקבות צבי יהלום בשנת 1940. עבדה בבית ילדים, במטבח ילדים ומטבח הורים. למדה תפירה ועבדה שנים במקצוע זה. למשפחה נולדו שלושה ילדים שתי בנות עליזקה וחנה ובן – אפרים.
עליזקה הבכורה עברה עם המשפחה שהקימה לחיפה ונפטרה ממחלה קשה. לפני שנה נפטרה בתה של עליזקה, נכדתה של רבקה. הבן אפרים נפל בעת פירוק מוקשים בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים. חנה'לה תיבדל לחיים ארוכים חיה עם משפחתה בקיבוץ גבע.
לא קלים היו חייה של רבקה מאז התאלמנה מצבי. חייה סבבו סביב משפחתה – הילדים והנכדים – אותם אהבה בכל נפשה ולהם הקדישה הכל. רבקה הייתה אישה צנועה ולא הכבידה על הסובבים אותה.
בשנותיה האחרונות עברה להתגורר בבית הסיעודי. אמש היא נפרדה מיקיריה ומעולמה הכאוב.
יהי זכרך ברוך
זיוה עורי