חנקה (חנה) לזרסון הדפסה
הנקה (חנה) לזרסון נולדה ב – 31.12.1903
נפטרה ב – 2.5.1980
היתה נשואה לישראל
(איז'ק) סלומניצקי
אם לשאוליק

נולדה בלודז', פולין. בילדותה ונעוריה היתה חניכה ומדריכה בקן השומר-הצעיר. תלמידה מצטיינת בגימנסיה עברית.
בשנת 1922 עלתה לארץ, בעלייה בלתי-ליגאלית, דרך טורקיה, סוריה ולבנון. עבדה במושבה מסחה אצל איכרים, בגידול טבק, בשכר של שני גרושים ליום.
בשנת 1924 הצטרפה עם חלק מ"קבוצת מסחה" לקיבוץ בית-אלפא ומאז הוקדשו כל שנות חייה לעבודה בשדה ובגן-הירק. במשך השנים שיפרה כל הזמן את רמתה המקצועית והגיעה לשיאה בשנות השישים. ידיעת שפות מרובות איפשרה לה לבוא במגע עם טובי המומחים בעולם. התמסרה במיוחד לטיפוח לזנים חדשים של ירקות: שום, מלפפון, מלון, אבטיח, דלעת, חסה, פול ועוד. גן-הירק של בית-אלפא היה מן המתקדמים והמפורסמים בארץ ולהנקה היה חלק מכריע בכך.
עשרות משתלמים ממשקים בארץ ומחו"ל היו באים לעבוד וללמוד במחיצתה. היתה בין הראשונים בארץ שזכו בפרס העבודה המכובד. כן זכתה בפרס "הזרע" (1960) ובעוד פרסי הוקרה רבים.
הנקה השתתפה בחיי הקיבוץ בוועדות רבות ונשאה בתפקידים מרכזיים. תמיד באותה הדבקות המאפיינת אותה. בעת שהיתה חברה בוועדת תרבות, היתה קשורה להקמת בית התרבות.
הירבתה לכתוב מאמרים, שהתפרסמו בעיתון הקיבוץ, וכן שירים ופזמונים שהוקדשו לאנשים, חגים ואירועים.
אפרים חנון: "הנקה מסמלת תקופה. היא שייכת לדור המייסדים, הנפילים שהטביעו את חותמם על התפתחות היישוב בארץ, והנקה בחרה בדרך הירוקה. זכורה לי דמותה הצועדת יום יום לשטחי הגן, תמיד ברגל, ומובן שאף פעם לא איחרה. דמות מוצקה במכנסיים 'קצרים' (שרוורים) בקיץ – כובע קש, קנקן אמייל קטן עם תה ושקית ובה כל סודותיה המקצועיים. התפתחות המשק דחקה את גן הירק בשלבים לשוליים, עד שתם גן הירק וכן גם הנקה".
נעמי וארתור ב-ישראל: "הנקה היתה עצמאית מאוד במעשיה ובמחשבותיה – אדם יוצר. וכמו כל אדם יוצר, היתה מחוננת בדמיון פורה שאיפשר לה לראות דברים מראש ולכוון את המעשה בהתאם. כך הגיעה לטיפוח זני ירקות: בדמיון ראתה אותם יותר יפים, גדולים, יותר טעימים ויותר מתאימים לאקלים שלנו. בשנים האחרונות רצתה לגדל את אירוס הגלבוע בחצרנו. שתי מטרות היו בפניה: רצתה להציל את האירוס מכליה ורצתה לקרב את היופי לחצרנו. היום ממשיכים את עבודת טיפוח האירוס של הנקה בטירת-צבי ובמכון וולקני. שם מגדלים את אירוס הגלבוע בצבעים שונים ועומדים להפיץ אותו בכל העולם. חלומה של הנקה".
מיכל ארזי: "בעת העבודה, כל חזותה כאילו אומרת התרסה נגד הטיפוח הנשי. וראה זה פלא: לפנות ערב יוצאת היתה לחצר לבושה בשמלה פרחונית, מחייכת, ולעולם ענודה חרוזים גדולים, או מטפחת צבעונית לצווארה… בחינוך לא עבדה מעולם, אך בעיניה היה גן הירק מכשיר ממדרגה ראשונה לחינוכם של הילדים לעבודת כפיים, ובכך ראתה שליחות לעצמה".